תגובות אחרונות
קוראים
רשומות פופולריות
-
בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי יושב מול המסך, רוצה להמשיך ולתחזק את הבלוג, להחיות את ימיו היפים. מתחיל לכתוב, פסקה או שתיים, ונתקע. ל...
-
ההכרה חזרה אליי אבל עדיין לא פקחתי עיניים. שבת בבוקר, מוקדם מכדי לקום, והזכרון עדיין חי בראשי. הסתובבתי אליו. "הייתי בעבו...
-
אי שם, במקום אחר, התחלתי לכתוב בלוג אישי. עברו כמה שנים מאז. הסיבה לכתיבה השתנתה בינתיים, וכך גם הסביבה המיידית שלי. גם אופן ההסתכלות של...
-
ה'אנחנו צריכים לדבר' שלנו זכה להכנה של יומיים בערך. מצאתי את עצמי בוהה באוויר, חושב, מהורהר, לא כל כך מאופס. הוא אולי שם לב לזה,...
Archives
Categories
הוא שוב מתחיל
(1)
יום שני, 16 בנובמבר 2015
ההכרה חזרה אליי אבל עדיין לא פקחתי עיניים. שבת בבוקר, מוקדם מכדי לקום, והזכרון עדיין חי בראשי.
הסתובבתי אליו.
"הייתי בעבודה בבית החולים, סיימתי משמרת. תוך כדי שאני הולך במסדרון, אני שם לב להתרחשות בגג מעליי, עליתי לשם והצטרפתי לשני אנשים. היא הייתה בחורה בערך בת גילי, מתולתלת, והוא היה בחור ספורטיבי, ממוקד, דרוך. הם ישבו שניהם קרוב לקצה הגג, על במה מורמת, ודיברו. הוא שייך לצוות למניעת התאבדויות, והיא הייתה הלקוחה שלו. היא רצתה לקפוץ. הצטרפתי אליהם. היא אמנם לא על קצה הגג, צעד אחד מצלילה מטה, אבל היא מדברת באופן רהוט, ברור מאוד, מודעת לעצמה ולרצונה.
יום שישי, 25 בספטמבר 2015
אי שם, במקום אחר, התחלתי לכתוב בלוג אישי. עברו כמה שנים מאז.
הסיבה לכתיבה השתנתה בינתיים, וכך גם הסביבה המיידית שלי.
גם אופן ההסתכלות שלי על חווית הכתיבה כבר אינה זהה.
אך עם כל זאת, הרצון להעלות על הכתב היה, ונותר.
כדי למסגר הווה, שייזכר כעבר, אי שם בעתיד.
התבגרתי, השתנתי, נשארתי אותו אדם,
בוגר ילדותי, שתוטניק רציני וגם
איש של ביחד, אי של לבד
חווה הווה, צופה מהצד
בעצמי וגם בכם
וכך כל עוד
אפשר.
תוויות:הוא שוב מתחיל
הירשם ל-
רשומות
(Atom)