תגובות אחרונות

קוראים

רשומות פופולריות

Categories

יום שני, 16 בנובמבר 2015


ההכרה חזרה אליי אבל עדיין לא פקחתי עיניים. שבת בבוקר, מוקדם מכדי לקום, והזכרון עדיין חי בראשי.

הסתובבתי אליו.

"הייתי בעבודה בבית החולים, סיימתי משמרת. תוך כדי שאני הולך במסדרון, אני שם לב להתרחשות בגג מעליי, עליתי לשם והצטרפתי לשני אנשים. היא הייתה בחורה בערך בת גילי, מתולתלת, והוא היה בחור ספורטיבי, ממוקד, דרוך. הם ישבו שניהם קרוב לקצה הגג, על במה מורמת, ודיברו. הוא שייך לצוות למניעת התאבדויות, והיא הייתה הלקוחה שלו. היא רצתה לקפוץ. הצטרפתי אליהם. היא אמנם לא על קצה הגג, צעד אחד מצלילה מטה, אבל היא מדברת באופן רהוט, ברור מאוד, מודעת לעצמה ולרצונה.
יום שישי, 25 בספטמבר 2015

אי שם, במקום אחר, התחלתי לכתוב בלוג אישי. עברו כמה שנים מאז.
הסיבה לכתיבה השתנתה בינתיים, וכך גם הסביבה המיידית שלי.
גם אופן ההסתכלות שלי על חווית הכתיבה כבר אינה זהה.
אך עם כל זאת, הרצון להעלות על הכתב היה, ונותר.
כדי למסגר הווה, שייזכר כעבר, אי שם בעתיד.
התבגרתי, השתנתי, נשארתי אותו אדם,
בוגר ילדותי, שתוטניק רציני וגם
איש של ביחד, אי של לבד
חווה הווה, צופה מהצד
בעצמי וגם בכם
וכך כל עוד
אפשר.