תגובות אחרונות
-
amanda
אמנם חלף זמן, אבל קיבלתי במייל מחבר בעבודה שהוא גיי, בזוגיות ויש להם בת - קישור לחוברות צביעה מקסימים לילדים. אם הילדים שלי היו צעירים, הייתי נותנת...
-
Pet SubFlower
כולם כתבו את הכל ואתה השבת, ואני כמובן קראתי וקיבלתי את התמונה השלמה עד כמה שאפשר. לא נותר לי אלא לאחל לך בהצלחה בכל החלטה שלא תעשה. זכית באוצר,...
-
River R
קרן המלכה! תודה. כן, זה מרגיש ככה, הוא מייצג הרבה בו זמנית. את יודעת משהו? זה בדיוק ככה, אם אקח את הנתיב להורות כל הדרך קדימה, עם כל הכאב שבדבר -...
-
River R
הקושי האמיתי הוא ההבנה שאי אפשר גם וגם. צריך לבחור. כל בחירה שאקח משמעה להשאיר בצד משהו חשוב לי.
-
Eliphal
כדי לפקוח את עיניך, ולא בכדי אלא כי הוא אוהב אותך. ומשם נובע כל הקושי והרצון לשמור על שניהם. גם על אי רפיון הידיים וגם על נהרי האוהב. )-: יכול...
-
River R
אאשר ואוסיף, שעל אף הקושי שלו בזה, הוא מצליח לשים את הכובע החברי ולעזור לי לראות את כל הקשיים שצפויים להיות בדרך, לא מתוך מטרה להרפות ידי, אלא בכדי...
-
קרן
החיים זימנו לך בדיוק את מה שהיית צריך. נהרי שמייצג את הקושי בהורות, את היופי ברווקות, את האושר בביחד. אבל אתה ריבר יקירי, למרות כל הקושי שקיים...
-
Eliphal
לא כולם בנויים לגדל ילדים. אני מכיר זוג כזה מקרוב. לכאורה זה היה נראה לי מוזר. עבור אדם שופע צאצאים כמוני, אנשים שלא רוצם להביא ילדים לעולם או...
-
amanda
אני מבינה :) נראה שניסית כל כיוון שאני יכולה לחשוב עליו.. :) נשאר רק להחזיק לכם אצבעות, הלוואי שזה יצליח, אפילו בכעבור זמן, כמו שכתבת למטה באחת...
-
River R
אתה מותק אתה. מותק. (-:
מחליף למכנסי ריצה ויוצא לדרך!
וכן, עושה טוב. בישרא לא כתבתי הווה כמעט בכלל. עכשיו כן. זה מוזר. זה שונה.
קוראים
רשומות פופולריות
-
בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי יושב מול המסך, רוצה להמשיך ולתחזק את הבלוג, להחיות את ימיו היפים. מתחיל לכתוב, פסקה או שתיים, ונתקע. ל...
-
ההכרה חזרה אליי אבל עדיין לא פקחתי עיניים. שבת בבוקר, מוקדם מכדי לקום, והזכרון עדיין חי בראשי. הסתובבתי אליו. "הייתי בעבו...
-
אי שם, במקום אחר, התחלתי לכתוב בלוג אישי. עברו כמה שנים מאז. הסיבה לכתיבה השתנתה בינתיים, וכך גם הסביבה המיידית שלי. גם אופן ההסתכלות של...
-
ה'אנחנו צריכים לדבר' שלנו זכה להכנה של יומיים בערך. מצאתי את עצמי בוהה באוויר, חושב, מהורהר, לא כל כך מאופס. הוא אולי שם לב לזה,...
Categories
אי שם, במקום אחר, התחלתי לכתוב בלוג אישי. עברו כמה שנים מאז.
הסיבה לכתיבה השתנתה בינתיים, וכך גם הסביבה המיידית שלי.
גם אופן ההסתכלות שלי על חווית הכתיבה כבר אינה זהה.
אך עם כל זאת, הרצון להעלות על הכתב היה, ונותר.
כדי למסגר הווה, שייזכר כעבר, אי שם בעתיד.
התבגרתי, השתנתי, נשארתי אותו אדם,
בוגר ילדותי, שתוטניק רציני וגם
איש של ביחד, אי של לבד
חווה הווה, צופה מהצד
בעצמי וגם בכם
וכך כל עוד
אפשר.